מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ נ' עבדאללה ואח'

פסק דין

זוהי תובענה שבה מתבקש בית המשפט להצהיר כי המבקשת רשאית לתפוס חזקה במקרקעין שהופקעו לצורך סלילת דרך, וכי על המשיבים לפנות את המקרקעין ולהימנע מנקיטת פעולה שתפריע למבקשת לתפוס את המקרקעין ולבצע בהם עבודות.

הרקע העובדתי

המבקשת, מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ, הינה חברה ממשלתית המאוגדת על פי דין. המבקשת באה בנעליה של יחידת הסמך הידועה בשם מע"צ – מחלקת עבודות ציבוריות.

המשיבים הינם הבעלים של חלק ממקרקעין הידועים כגוש 19227 חלקה 1 וכגוש 19217 חלקה 4 (להלן: "המקרקעין"). את המקרקעין ירשו המשיבים מן המנוח עבדאללה סעיד נצר אלדין ז"ל (להלן: "המנוח").

ביום 4.9.94 חתם שר התחבורה מכוח סמכותו לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל, 1943 (להלן: "פקודת הדרכים") על צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (דרך 854: מעלות כרמיאל קטע תפן מעלות; דרך הגישה לגיתה, דרך הגישה לינוח ממערב; צומת הגישה ללפידות ממערב; צומת (מחלף) לפידות מזרח; צומת הגישה לכסרא; צומת הגישה לאזור התעשיה תפן מצפון; צומת הגישה לג'ת וגיתה; צומת הגישה לאזור התעשיה תפן מדרום; צומת הגישה לינוח; צומת הגישה לכפר הורדים; צומת מעלות), התשנ"ח-1994 (להלן: "הצו" או "הצו משנת 1994"), המחיל את הוראות פקודת הדרכים על קטעי הדרך והצמתים המפורטים בו. צו זה פורסם בקובץ תקנות 5629.

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה אישרה את התוכנית המפורטת מס' ג/7856 (להלן: "תוכנית ג/7856"). התוכנית פורסמה למתן תוקף ביום 9.7.00 בילקוט פרסומים 4900. תשריטי התוכנית מחילים את הוראותיה גם על המקרקעין.

המבקשת מתכננת לבצע בכביש עבודות להתוויית כביש מס' 854 ולהרחבתו, בקטע שבצומת כסרא (להלן: "הכביש").

המבקשת שלחה אל המנוח "הודעה על תפיסת חזקה במקרקעין" הנושאת תאריך 1.7.08 (להלן: "הודעת ההפקעה") (נספח ג' לתובענה). בסעיף 1 להודעה נכתב כדלקמן כדלקמן:

"הרינו להודיעכם כי השטח שבנדון הופקע בצו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 שפורסם ע"י שר התחבורה בקובץ תקנות מס' 1728 מיום 27.5.65 עמ' 2087 לצורך סלילת כביש 854 (להלן: "הפרויקט")".

בהמשך אותה הודעה הודיעה המבקשת על כוונתה לתפוס חזקה במקרקעין.

ביום 20.7.08 פנה עו"ד סאלח עבדאללה, שייצג את המשיבים, למבקשת במכתב שבו ציין כי המשיבים קיבלו את הודעת ההפקעה, וכי המנוח נפטר בשנת 1990 ולכן היה על המבקשת לשלוח את הודעת ההפקעה לילדיו וליורשיו על פי דין. עו"ד עבדאללה הודיע, כי המשיבים מתנגדים לתפיסת החזקה במקרקעין על ידי המבקשת.

בהמשך היו בין הצדדים חילופי מכתבים נוספים.

המשיבים התנגדו לכניסת נציגים של המבקשת למקרקעין, וסרבו למסור למבקשת את החזקה במקרקעין המופקעים.

גדר המחלוקת

המבקשת טוענת כי לפי פקודת הדרכים ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") היא מוסמכת לתפוס חזקה במקרקעין ולבצע את העבודות הדרושות לסלילת הכביש ולהרחבתו. ואילו המשיבים טוענים כי למבקשת לא קיימת זכות בדין לתפוס את החזקה במקרקעין. הצדדים חלוקים ביניהם הן לגבי חוקיותה של ההפקעה והן לגבי זכותה של המבקשת לתפוס חזקה במקרקעין מכוחו של צו ההפקעה.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

עד ראשית שנת 2010 היו קיימים בחקיקה הישראלית שני מקורות נורמטיביים מרכזיים להפקעת מקרקעין: האחד – פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"), והשני – פקודת הדרכים, שמכוחה הוצא צו ההפקעה בענייננו.

ביום 15.2.10 נכנס לתוקפו החוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), התש"ע-2010 (להלן: "החוק המתקן"), אשר ערך תיקונים נרחבים בפקודת הקרקעות, ובסעיף 22 שלו ביטל את פקודת הדרכים. הנושאים שהוסדרו בעבר בפקודת הדרכים מוסדרים כיום, אף הם, בפקודת הקרקעות.